כתובה מהי/ עו”ד מיכל אופיר
כתובה היא למעשה חוזה בין שני בני הזוג הנחתם ביום הנישואין בסמוך לחופה בנוכחות הרב, שבו מתחייב הבעל לפרנס את אשתו לזון אותה, לרבות לדאוג לה לקורת גג, לצרכיה, בגדיה ולעונתה (יחסי אישות).
הבעל מתחייב לשלם סכום כסף במקרה של הפרת התחייבותו וגירושין.
יש לשים לב כי ההתחייבות היא הסכם לכל דבר, ולא להתחייב לסכומים מופרזים שאין הבעל יכול לעמוד בהם.
חתימה על סכום מוגזם תפגע גם באישה, שכן עלול להיפתח פתח לטענות שהבעל חתם שלא מתוך גמירת דעת ולא הבין על מה חתם.
כיום מקפידים הדיינים שלא להחתים על סכומים מוגזמים בחופה.
אם בעבר נהגו הרבנים עורכי החופות, להקריא בקול רם את סכום הכתובה, הרי מרביתם כיום נוהגים לשמור על דיסקרטיות ולא לפרט את סכום הכתובה, ובכך למנוע מחתנים להתחייב בסכומים מוגזמים בכתובה.
מקרים של חיוב בכתובה
- א’ ובעלה, הורים לארבעה ילדים, חיו למעלה מעשרים שנים באושר. למצער, א’ החלה לחזור בתשובה לעת בגרותה, ואילו בעלה נשאר חילוני כשהיה. בני הזוג נהגו לצאת לריקודים בימי שישי בקיבוצים הסמוכים למקום מגוריהם. בעוד האישה יושבת עם הילדים בשולחן שבת ועורכת קידוש, המשיך ד’, בעלה, לצאת לרקוד.
למרבה הצער ד’ חלה במחלה קשה, וחש כי עליו ליהנות מכל רגע בחיים.
א’ לא שקטה ולא נחה, על אף שבילתה ליד שולחן שבת עם ילדיה, לא נמנעה מלהעסיק חוקר פרטי בליל שבת. החוקר צילם את ד’ רוקד במועדון עם אישה זרה ונותן לה נשיקה בלחי תוך כדי ריקוד.
בית הדין הרבני באשקלון לא היסס לחייב את ד’, על אף מחלתו, בתשלום הכתובה. לא עזרו טענותיו של ד’ כי האישה עמה צולם הייתה האחות שטיפלה בו. גם בית הדין הרבני הגדול לא קיבל את גרסתו של ד’. לדברי בית הדין העובדה שד’ נראה רוקד ומנשק את האחות מחייבת אותו בתשלום מזונות.
הגעה כי לגבר מותר הכל בעוד שלאישה לא, איננה נכונה. גבר אומנם יכול להקים מסגרת חדשה, ואם יולד לו ילד מאישה זרה, הילד לא ייחשב ממזר על פי הדין היהודי, אך הגבר עלול להיות מחויב בתשלום כתובה. כיום מרבית הדיינים נוהגים להצמיד את הסכום המופיע בכתובה למדד, והחיוב עלול להיות משמעותי.
- שמחתו של ג’ הייתה כה גדולה בעת הנישואין, עד אשר בעת חתימת הכתובה, דקות אחדות לפני החופה, החליט לחתום על סכום של ח”י מיליון שקלים.
למרבה הצער לא חלפו שנים רבות ובין בני הזוג התגלע סכסוך, והאישה ביקשה להתגרש ואף תבעה את כתובתה.
ג’ כמובן סירב לשלם את הכתובה. טענתו הייתה כי בעת שחתם על הכתובה לא היה בדעתו, שכן היה לפני החופה ולא הבין את משמעות החתימה. לאחר מאבק משפטי ארוך ומתיש אכן קבע בית הדין הרבני כי הסכום המוגזם עליו חתם הבעל, מצביע על כך שלא הבין בדיוק את משמעות החתימה על הכתובה. סכום הכתובה קוצץ משמעותית.
מצבים בהם האישה מאבדת את כתובתה
- מקרה חד וברור שבו האישה מאבדת את כתובתה הוא מקרה שבו האישה בוגדת בבעלה, והבעל מספק הוכחה מוצקה עד כדי “מכחול בתוך שפורפרת”.
יש צורך בהוכחה חד משמעית שהאישה אכן בגדה בבעלה ואז תחויב בגט, ותפסיד הן את כתובתה והן את מזונותיה.
- במקרה בו אישה מורדת, דהיינו, איננה ממלאת את התחייבויותיה כלפי הבעל. לדוג’ אינה מתפקדת כעקרת בית ו/או מסרבת לקיים יחסי אישות עם הבעל ללא סיבה מספקת הרי גם אז יהא הבעל פטור מתשלום הכתובה.
אלא שהוכחת עובדת המרידה הנה קשה שכן, בדרך כלל יגיעו בני הזוג למצב של מילה כנגד מילה.
אישה שרוצה להתגרש, ואין לה סיבה מוצדקת, עפ”י ההלכה מאבדת את כתובתה.
חשוב מאוד לשני בני הזוג לדעת כתובה הנה מסמך מחייב.
עורך דין המומחה לענייני משפחה ידע לייעץ לכל אחד מהצדדים כיצד לנהוג בכל הקשור להתחייבות לתשלום הכתובה; מתי תוכל האישה לתבוע ולקבל כתובתה, ומתי יוכל הגבר להימנע מלשלם את סכום הכתובה אליו התחייב בעת החופה.
אין כפל מבצעים.
הכתובה מטרתה להבטיח את עתיד האישה שכן, בעבר, בדרך כלל, האישה הייתה עושה לביתה פנימה, גידלה את הילדים, טיפחה את הבית אך לא עבדה מחוץ לבית ולא השתכרה למחייתה.
מצב זה שונה היום כאשר נשים רבות הן עצמאיות ומשתכרות למחייתן.
מה עוד, שהחוק והפסיקה נערך בעת הפירוד והגירושין איזון משאבים, והאישה זכאית לקבל מחצית מהרכוש שצברו הצדדים. דהיינו, כאשר האישה מקבלת מחצית מהרכוש, ישנו כלל שמרבית בתי הדין אימצו אותו “אין כפל מבצעים”. כלומר, אין האישה יכולה לקבל גם מחצית מהרכוש הרשום על שם הבעל, וגם את כתובתה.
נושא הכתובה הוא נושא חשוב שיש לקחתו בחשבון בעת הגירושין וחלוקת הרכוש.
הצדדים צריכים להיות מודעים אליו, ועל עורך הדין המייצג האחריות להדריך כיצד לפעול בנדון.