משרד עו״ד מיכל אופיר ונוטריון

הסכם ממון ידועים בציבור

הסכם ממון ידועים בציבור

חזקת השיתוף הינה חזקה משפטית הנהוגה על ידי בתי המשפט בארץ והיא חלה על כל הזוגות אשר נישאו עד ליום 1 לינואר 1974. על פי חזקת השיתוף, לזוגות שאין בינם הסכם ממון בין ידועים בציבור או נשואים, כל הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך חייהם המשותפים הינו משותף לשניהם. אך ורק במידה וקיימת ראיה חותכת לכוונתם של הצדדים להפריד את נכסיהם, יוכל מי מבני הזוג לטעון לזכות בלעדית בנכס מסויים. אולם, הנטל להוכחת הטענה הינו כבד מאוד.
חזקת השיתוף נוגעת לכל נכס, רכוש, זכות סוציאלית או זכות בעסק שנצברו על ידי בני הזוג כל עוד גרו תחת קורת גג אחת ושמרו על מינימום של חיי שיתוף.
בתי המשפט בארץ הכירו בכך שהלכת השיתוף יכולה לחול גם על בני זוג שאינם נשואים – כי אם ידועים בציבור. על מנת שבני זוג ייחשבו לידועים בציבור, צריכים להתקיים שני תנאים: האחד, כי בני הזוג מקיימים חיי משפחה והשני כי הם מנהלים משק בית משותף. ההבדל העיקרי בכל הנוגע להחלת חזקת השיתוף בין בני זוג נשואים לבין ידועים בציבור נעוץ ב”נטל ההוכחה”.
 
אמנם, הלכה פסוקה היא, כי לצורך החלת חזקת השיתוף אצל ידועים בציבור יש צורך בראיה נוספת מעבר לזו הנדרשת מבני זוג נשואים לצורך הוכחת כוונה לשיתוף הנכסים. נטל ההוכחה הרובץ על ידוע בציבור הטוען לשיתוף ברכוש הינו בהכרח כבד יותר מן הנטל הרובץ על בן זוג נשוי. עם זאת, ברוב המקרים בהם בני זוג חיים כידועים בציבור תחת קורת גג אחת תתקיים החזקה, לפחות לגבי נכסים ששימשו את בני הזוג באופן שוטף) למשל דירת המגורים), ובהיעדר ראיות אחרות, תוסק המסקנה כי בין בני הזוג התקיימה כוונה לשיתוף הנכסים.

ההבדל בין זוג נשוי לידועים בציבור

כאשר מדובר בזוג נשוי קיימת חזקה (שהינה כמעט בלתי אפשרית לסתירה) כי היתה בין הצדדים כוונת שיתוף ברכוש. בכל אותם מקרים יקבע בית המשפט כי הרכוש הינו משותף בלא כל קשר לשאלה על שם מי הוא רשום, ומכאן כי דירת הצדדים, חסכונות כספיים וזכויות סוציאליות הרשומים על שם אחד הצדדים שייכים לשני הצדדים במשותף ובמידה שווה.
 
כלומר: בשעה שמדובר בבני זוג נשואים, יניחו בתי המשפט כי לצדדים היתה כוונת שיתוף, ומכאן, כי כל הרכוש שייך לשני הצדדים שווה בשווה. אך כאשר אין מדובר על זוג נשוי וכאשר הסכם ממון בין ידועים בציבור אינו קיים, הנחת היסוד תהיה כי לצדדים לא היתה כוונה ליצור שיתוף בנכסים, וסביר יותר להניח כי חלוקת הרכוש בזמן פירוד באמצעות בית המשפט תהיה על פי הרישום בלבד .הנטל להוכחת כוונה ליצירת שיתוף בנכסים ירבוץ על בן הזוג הטוען לשיתוף, ואין המדובר בנטל קל.
 
כלומר במקרה של ידועים בציבור, שלא ערכו הסכם מתאים, עלול להווצר מצב בו צד אשר לקח חלק שווה בזוגיות ובצבירת הנכסים, ימצא עצמו עם סיום המערכת הזוגית, ללא כל זכות רכושית, רק משום שהזכויות נרשמו על שם בן הזוג האחר.
 
מכאן, חשיבותו של הסכם ממון בין ידועים בציבור, מתוך הכרה הדדית בכך שתרומה שווה למערכת היחסים הזוגית, אך טבעי כי תגרור עימה גם חלוקה שווה של הזכויות הרכושיות שנצברו במהלך ההתנהלות הזוגית